הקבוצה עם יותר אולסטארים ניצחה.
דוראנט רוצה יותר אליפויות.
בקבוצה יותר טובה, דוראנט צריך להתאמץ פחות, כולם צריכים להתאמץ פחות.

נהדר

תודה מולי

כל הכבוד תדוראנט, כל הכבוד לקרי, וכל הכבוד לקבוצה כמכלול.
עדיין זו אליפות לא מרגשת בעליל וזה היה כל כך צפוי עוד בקיץ שעבר.
שמעו במפרץ אנחת רווחה – הקבוצה לא הפסידה את האליפות שהיתה כאילו שלה.

סומסום צדק

אין טעם לגמד את השחקנים ליד לברון, על מנת להוכיח כמה הוא גדול. קליבלנד מחזיקה בסגל מדהים מלבד לברון: קיירי- סקורר מדהים. לאב- שחקן נפלא (ולא הירידות עליו לא יעזרו, גם על בוש בכיתם ככינור שלישי). ג'יי אר סמית- אומנם בירידה גדולה, אבל גם בגמר הראה שיש לו לא מעט לתרום. תומסון- נתן סדרה נורית, אבל הוא שחקן לא רע בכלל ככינור חמישי+ ריבאונדר התקפי מרשים. ספסל: קלעים אדירים כמו פריי וקרובר, לצד דרון וגפרסון שמביאים ניסיון. גם מבחינה מקצועית הם "על הנייר" היו אמורים לתת פייט אדיר לג"ס, כי הם קלעו טוב יותר משלשו (הנשק הכי מפחיד של הגולדנים), מחזיקים ריבאונדרים טובים יותר (כמה זה חשוב מול ג"ס) ומנוסים יותר. ההבדל העיקרי הוא לא הכישרון בין הקבוצות, אלא ההתאמה הטובה יותר בין השחקנים אצל האלופים. כל הטענות על כך שבלעדי לברון, קליבלנד בינונית, לא מוסיפות כבוד ללברון אלא להיפך. הרי גם בלעדיי לברון, כיחידים מדובר בשקחנים נפלאים, אם כך למה "כקבוצה" בלעדיו הם נראים משמעותית פחות טוב? התשובה לטעמי היא שאולי לברון הוא בעל סט הכישורים הכי גדול שהיה (מוסר, קולע, מגן, קוטף וכו'), אבל זה גורם לאחרים להיות פחות מחוברים. רוצה לומר, כאשר באה קבוצה איכותית כל כך כמו ג"ס, כמה שלברון טוב בכל מה שהוא עושה, הם טובים יותר כקבוצה. מנגד, קבוצות של לברון לא באמת מסוגלות לחלק את סט היכולות בין שחקנים. לא יכול להיות שכל קבוצה בו הוא נמצא, הוא "צריך" להיות טוב ביותר כמעט בכל אספקט. כמובן שאני לא "מאשים" אותו ביכולת המדהימה שלו, אבל אולי כדאי שישקול להיות פחות דומיננטי ולתת לאחרים להיות טובים בתחומים שלהם, בטח לאור גילו. סתם הצעה מעניינת, אולי שיעבוד בכל הכוח בקיץ על משחק הפוסט שלו, ושנה הבאה לא ינהל את המשחק, אלא ישתמשו בו כסקורר רצחני שיכול לקלוע כמעט כל התקפה. ככה הקבוצה תלמד לשחק גם בלעדיו, והוא את שלו גם ככה יעשה.